אתמול ביום הבוחר אני מבין ש...
בדרך לת"א מהדרום הכבישים ריקים לגמרי. נסיעה ביום רגיל לרמת אביב, כשעתיים וחצי, נחתכה בחצי,
לשעה ורבע. מדהים, למה לא כל יום?
פגישה ראשונה עם עמוס גזית, שיש לו מוצר ייחודי, שהופך כל בריכת שחייה למיוחדת ואחרת.
אנחנו הולכים לראות את התערוכה שלו בבית הלוחם, מרחק דקה של הליכה.
מול התמונות עולים לי כמה רעיונות, איך לעזור לו לשווק ולמכור את עצמו. על הדרך, אני מקבל מעמוס מידע חשוב,
ואנחנו נפרדים כ"חברים לחיים" בדרכי לפגישה הבאה.
אני שואב פנימה ומכיל לתוכי את המון האנשים בשקיקה ואהבה.
להזכירכם, יום הבוחר, כולם בחוץ, חניתי ליד קלפי.
כיאה לרמת אביב, כל השלטים יאיר לפיד, ופה ושם קצת "אמת".
אני כולי מרוכז בחוויה ולכן כנראה לא צילמתי, התמונות חסרות להמחשה.
אבל אני יודע שתתחברו אלי לתחושת החופש והחיבור לאנשים, לאחר שנה של סגרים וריחוק חברתי.
פגישה 2 עם בעל עסק לחידוש וצביעת אלומיניום, תמיר והמנכ"ל שלו במתנס של רמת אביב
האתר שבו הם עובדים בימים אילו.
זוהי פגישת היכרות לאחר כמה שיחות טלפון למטרות עיסקיות ולא רק.
אני פותח בספור האישי שלי, והפעם מדייק אותו אל היושבים מולי, ללא הכנה מוקדמת.
הם מקשיבים לי בשקיקה, ובשלב מסוים תמיר אומר לי: אתה יכול את הספור שלך להפוך להרצאת העצמה אישית מרתקת.
ואכן, אני בדרך לשם, בתחילתו של קורס טאלנט עם הדי קרן המדהים.
במסגרת הקורס שמתנהל בזום, חולקנו לחדרים, וכל אחד קיבל 7 דקות על עצמו לספר הרצאה.
הגעתי לא מוכן ולא מדויק, ובשורה התחתונה, קיבלתי הערות והסקתי מסקנות לעצמי.
בעובדה בפגישה הצלחתי להעביר את המסר שלי.
אגב, כל אחד מהם, יש לו ספור אישי מרתק משלו, ולמעשה למי אין?
כמעט לכולם יש, אך לא לכולם יש את הדחף המניע לספר לעולם, לעזור, להציף "נפש אחת".
לי, רן גרין יש את התשוקה הזו, זה חלק מהדרך שלי לתיקון האישי שלי ושל העולם.
במטרה אחת מוצהרת " להשאיר חותם על העולם".
מטרת הפגישה לחבור אל קבוצה של אנשי עסקים מהמעלה הראשונה
שנועדה לצרכים של: נתינה נטו ועל הדרך לתת שירות של איכות ויוקרה בתחום הבנייה.
לפרויקטים איכותיים במגזר הפרטי והעיסקי/ציבורי.
והיות ואני ממש שם, קודם כל יש לנו עסק לנהל ולקדם כל הזמן. וחלק נכבד הינו קשרים וחיבורים שתורמים אחד למשנהו,
ויוצרים את ה"שלם הגדול".
בסיומה של הפגישה המרתקת אני מגלה שהמנכ"ל יושב על כסא גלגלים, נכה צהל, משתמש קבוע בבית הלוחם
וראה את התערוכה של עמוס. ולפתע הכל מתחבר, האם מלמעלה יש יד מכווננת?
עשיתי את החיבור, ויש להם אם הפרטים של עמוס להכניס גם אותו לתמונה.
משם נסעתי לים לנשום את המלח והגלים.
את האוויר הפתוח, למרות שהיה אביך מאד, סוגר כזה.
ים האנשים, חופש, ריחות על האש וריח הים. זה הכי בעולם,
חיבור עם אנשים בורא אהבה ודוחה שנאה. במיוחד ביום הבוחר.
האם חסרות תמונות? אולי, אך אני מקווה שהייתי ברור דיו, והצלחתי להעביר את המסר.
אהבת, שתף הלאה ברוח של נתינה וחשיבה חיובית.
תודה.
Comments