בִּינָה ש הַס שֶׁקֶט © רן גרין

הַאִם שֶׁלָּהּ לָמָּה לֹא שֶׁלּוֹ,
אֶת שֶׁלִּי לֹא אֶתֵּן לָךְ.
הִיא כָּל רְכוּשִׁי עוֹלָמִי הַשִּׁירִי פּוֹאֵטִי,
אָלֶף בֵּית מְנֻקָּד עִבְרִי בְּשֶׁלָּךְ אֵין נְקוּדוֹת,
הֶפְסֵד שֶׁלְּךָ תִּשְׁתְּקִי!

לֹא יוֹדֵעַ לְאָן תַּגִּיעִי רָחוֹק?
כֵּן יוֹדֵעַ שֶׁבְּעַצְמְךָ בִּרְגָעִים כָּאֵלֶּה,
אַתְּ יוֹצֶרֶת אֶת הַמַּחֲלִיף שֶׁלָּךְ,
כְּדֵי לְשַׁנּוֹת לְאָן נַגִּיעַ?
אוּלַי נַשְׁתִּיק בַּזְּמַן עוֹלָם נַרְגִּיעַ.

בִּינָה יוֹצֶרֶת פּוֹרְטְרֶטִים יְדוּעָנִים,
אוֹהֵב אוֹתוֹ פּוּל אוֹתָהּ מִדּוֹנָה וְאוּלַי שָׁלוֹם גַּם.
רַבִּים הַדְּבָרִים שֶׁשּׁוֹאֵל אֲנִי אֶת עַצְמִי,
נוֹתֵן מַעֲנֶה לְעוֹלָם סְגַלְגַּל כַּחוֹל שָׁקוּף.
בֵּין אוֹ בִּינָה
תָּגִיבוּ הַשְּׁנַיִם מִי
מִי בָּרָא, אַתֶּם
אֶת עַצְמְכֶם?
לְכִי לָנוּם
הַשְׁקֵט עָלַי!