דֻּבִּי דֻּבְדְּבָנִי © רן גרין

דֻּבְשָׁנִית שֶׁלִּי
יָשֵׁן חֲצִי שָׁנָה
חֲצִי עֵר.
מִתְעוֹרֵר רָעֵב
דָּג דָּגִים בַּנַּחַל
דֻּבִּי מָתַי תִּהְיֶה שָׂבֵעַ?
שׁוֹמֵעַ יֵשׁ לִי דֹּב
צַעֲצוּעַ עִם פַּרְוָה
צָרִיךְ לִרְחֹץ אוֹתוֹ בָּאַמְבַּטְיָה.
דֻּבִּי כַּמָּה אַתָּה
אוֹהֵב דֻּבְדְּבָנִים אֲדֻמִּים
כֵּן, הֵם כָּל כָּךְ מְתוּקִים.
אוֹהֵב אוֹתְךָ דֻּבִּי שֶׁלִּי
בָּא לָךְ חִבּוּקִי?
נִרְקֹד הוֹרָה בַּמַּעְגָּל עִם כָּל יַלְדֵי הַגַּן.
זֶהוּ שִׁיר יַלְדוּתִי
רַק שֶׁלְּךָ וְשֶׁלִּי
אֲהוּבִי
דֻּבִּי
בִּי בִּי בִּי
מָה עִם דּוֹבָלֶה?
יָכוֹל לִקְרֹא לְךָ
דּוֹבָלֶה
דֻּבִּי בִּי בִּי בִּי...