top of page
הָלְכוּ הַדְּקָלִים © רן גרין
מְצַעֵר אוֹתִי,
שֶׁכָּרְתוּ אֶת הַדְּקָלִים,
שֶׁבַּדֶּשֶׁא הַגָּדוֹל בְּאוּרִים.
לְאָן, לְאָן, לְאָן הָלְכוּ הַדְּקָלִים?
לִגְרִיסָהּ,
מַחֲלִיפִים אוֹתָם,
עֵצִים אֲחֵרִים.
לְאָן, לְאָן, לְאָן הָלְכוּ הַדְּקָלִים?
יִיקַּח שָׁנִים,
עַד אֲשֶׁר,
הָעֵצִים הָאֲחֵרִים יִגְדְּלוּ.
לְאָן, לְאָן, לְאָן הָלְכוּ הַדְּקָלִים?
בֵּינְתַיִים,
נִסְבֹּל מֵהַשֶּׁמֶשׁ,
הַקּוֹפַחַת עַל רֹאשֵׁנוּ.
לְאָן, לְאָן, לְאָן הָלְכוּ הַדְּקָלִים?
וְשִׁירִי מַסְכִּים,
וְהוּא אָבֵל,
עַל לכתם שֶׁל הַדְּקָלִים.
לְאָן, לְאָן, לְאָן הָלְכוּ הַדְּקָלִים?
bottom of page