הָרוּחַ נוֹשְׁבָה © רן גרין

רוּחַ סְעָרָה,
בִּימֵי הַחֹרֶף בְּרָמַת הַגּוֹלָן,
וְהַחֶרְמוֹן הַמֻּושְׁלָג.
נוֹשֶׁבֶת גַּם רוּחִי וְנִשְׁמָתִי,
בַּחֹרֶף וּבָאָבִיב הַנָּעִים.
אַפְּרִיל, הוּא הַחֹדֶשׁ שֶׁלִּי,
הַחֹדֶשׁ בּוֹ נוֹלַדְתִּי.

וּלְסִיּוּם שִׁירִי,
רוּחַ הַנֶּפֶשׁ, מַעֲלָה עוֹד וְעוֹד שִׁירִים.
הֵם שֶׁמּוֹתִירִים אוֹתִי שָׁפוּי,
בְּיָמִים שֶׁל מִלְחָמָה אֲרוּרָה.
וּמָתַי תִּתֹּום הַסְּעָרָה?

עִם בּוֹא הָאָבִיב,
וּפְרִיחָה סָבִיב.