מֶרְחָבִים © רן גרין

א כְּשֶׁאֲנִי מִתְעוֹרֵר מִשְּׁנַת צָהֳרַיִם,
אֲנִי יָשָׁר תָּר אַחֲרֵי מֶרְחָבִים.
יָמִין אוֹ שְׂמֹאל,
אֵינוֹ נֶחְשָׁב מֶרְחָב.
תּוֹדָה, דה, דה, דה...


ב אֵינֶנִּי מְעַרְבֵּב פּוֹלִיטִיקָה,
בְּחַיַּי.
מֵעֶרֶב כֵּן, מֶרְחָב,
לְנַפְשִׁי וּלְגוּפִי גַּם.
תּוֹדָה, דה, דה, דה...


ג גָּמַלְתִּי בִּשְׁקִיקָה,
עֲצָמַי מֵחָלָב אֵם בְּיַנְקוּתִי.
נִגְמַלְתִּי מִמִּלְחֲמוֹת,
וְגַם מְחַלּוֹת קָשׁוֹת.
תּוֹדָה, דה, דה, דה...


ד דַּוְקָא, בָּא לִי גּ'וֹנִי ווֹקֶר,
אוֹ שֶׁמָּא שיבס רִגֵּל.
אֵינוֹ מִשְׁנֶה לִי,
הַשְּׁנַיִם מְעֻלִּים, וְאֶת גְּרוֹנִי מַרְטִיבִים בַּחֲרִיפוֹת עוֹקְצָנִית.
תּוֹדָה, דה, דה, דה...


ה הֵן, זֶהוּ סִפּוּרִי,
עוֹמֵד לְהִסְתַּיֵּם.
הוֹ, אֱלוֹהַּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם,
כִּוְנֵן אוֹתִי, לְאָן לִפְנוֹת.
תּוֹדָה, דה, דה, דה...