מָגֵן חֲרָבוֹת בַּרְזֶל © רן גרין

בְּקִבּוּץ אֶחָד וּשְׁמוֹ מָגֵן,
הָמוֹן אוּטוֹפִּי.
הוּא יוֹשֵׁב וּמַשְׁקִיף,
עַל הָרְצוּעָה הַקָּשָׁה מִנָּשׂוּא.

אוּטוֹפִּי, כִּי אֲפִלּוּ הוּא,
אֵינֶנּוּ יָכוֹל הָיָה לְהָגֵן מֵהָרְצוּעָה הָעַזָּתִית.
רַק חַיָּלֵי,
צְבָא הֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל מְסֻגָּלִים לְכָךְ.

הֵם הַמְּחַבְּלִים בַּשַּׁבָּת הַקָּשָׁה מִנְּשֹׁא,
הֵם שֶׁהִגִּיעוּ עִם חַרְבוֹת בַּרְזֶל.
הֵם שֶׁבָּאוּ עִם כְּלֵי מַשְׁחִית,
שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים.
טָבְחוּ בְּמִי שֶׁבָּא לָהֶם,
נָשִׁים וּגְבָרִים, טַף וּקְשִׁישִׁים.

וְהַיּוֹם לְמַעַן הַחֲטוּפִים,
עֲצֶרֶת בַּמָּגֵן לְשִׁחְרוּר כָּל הַחֲטוּפִים.
הַשָּׂדוֹת מוֹרִיקִים,
וְהָרְצוּעָה מִמּוּל.

מָתַי יָשׁוּבוּ,
אַרְצָה?
מָתַי נְסַיֵּם,
אֶת הַמִּלְחָמָה הָאֲרוּרָה.

מָתַי נַפְסִיק לִשְׁמֹעַ,
אֶת רַעַשׁ הַמַּסּוֹקִים מִמַּעַל?
מַשְׁמָע, חַיָּלִים פְּצוּעִים,
בְּדַרְכָּם לְסוֹרוֹקָה.

מִי מִי, יָגֵן,
עַל עַם יִשְׂרָאֵל.
הַצָּבָא אוּלַי,
אֱלוֹהִים וַדַּאי.