נֶתֶק © רן גרין

אֵיךְ לְהִתְנַתֵּק מֵהַטֵּלֵוִיזְיָה,
וְאֵיךְ לְהִתְנַתֵּק מֵהוֹנָאוֹת?
אֵיךְ לְהִתְנַתֵּק,
מְנַתֵּק אוֹתִי?

שְׁאֵלוֹת מְעֻלּוֹת,
פָּשׁוּט, סַמְּנוּ אוֹתָם כְּזֶבֶל.
אוֹ שֶׁתָּסִירוּ עַצְמְכֶם מֵרְשִׁימוֹת דִּוּוּר,
וְכָךְ תִּשְׁכְּחוּ מֵהֶם.

נָכוֹן שֶׁזֶּה מְעַצְבֵּן,
וּמַעֲלֶה אֶת הַסְּעִיף.
אוֹתִי כְּבָר לֹא,
בִּזְכוּת שִׁירִי, וַחֲשִׁיבָתִי הַמְּהִירָה.