קַנְיוֹנִית © רן גרין

בְּקִבּוּץ אֶחָד בְּעוֹטֵף עַזָּה,
אוּרִים שְׁמוֹ.
יֵשׁ מִינִי סוּפֶּרְמַרְקֶט,
וּשְׁמוֹ קַנְיוֹנִית אוּרִים.

הִיא הוּקְמָה,
עַל חֻרְבוֹת, מָה שֶׁפַּעַם הָיָה אוּלַם סְפּוֹרְט, מִפַּח.
וּבְיָמִים אֵלּוּ שֶׁל מִלְחָמָה,
מָלֵא חַיָּלִים,
וְקַמְצוּץ תּוֹשָׁבִים אֶת הַמִּצְרָכִים, בָּהּ רוֹכְשִׁים.

וְהַמְּנַהֶלֶת הַמֻּכְשֶׁרֶת,
בְּגָאוֹן אוֹתוֹ מְנַהֶלֶת.
רַק תַּזְכִּירוּ לִי,
מָחָר לְצַלֵּם אֶת הַקַּנְיוֹנִית, חוּץ וּפְנִים גַּם.