קֹמֶץ © רן גרין

קֹמֶץ זַאֲטוּטִים,
מְצַחֲקִים וְאֶת יִעוּדָם מַגְשִׁימִים.
עִם מַגָּפַיִם בִּשְׁלוּלִיּוֹת מְדַלְּגִים,
וְגַם לְכֹל עֵבֶר מַשְׁפְּרִיצִים.
קוֹ, קוֹ, קוֹ, קֹמֶץ...

עִם עַרְדָּלַיִם,
וְגַם מְעִילִים.
וְהַהוֹרִים אוֹתָם מַזְהִירִים,
עָלֵינוּ עַל תַּשְׁפְּרִיצוּ!
קוֹ, קוֹ, קוֹ, קֹמֶץ...

וְהַקֹּמֶץ מַמְשִׁיךְ לְהִתְכַּתֵּב,
עִם הַשְּׁלוּלִיּוֹת וְהַגְּשָׁמִים גַּם.
זַאֲטוּטִים, מָה עוֹבֵר בָּרֹאשׁ שֶׁלָּכֶם?
בָּאנוּ לְכַּיֵּף, וּלְהַשְׁפְּרִיץ לְכָל עָבָר.
קוֹ, קוֹ, קוֹ, קֹמֶץ...

טוֹב נוּ, יֵשׁ מַגָּפַיִם?
אָכֵן וַדָּאִי,
בְּכָל מִינֵי צְבָעִים,
וּמִטְרִיָּה גַּם.
קוֹ, קוֹ, קוֹ, קֹמֶץ...