שִׁיר יוֹם הֻלֶּדֶת/ רן גרין

הַיּוֹם יוֹם הֻלַּדְתִּי הָרִשְׁמִי
פַּעַם רִאשׁוֹנָה חֲגִיגָתִי.
אֵיפֹה אַתְּ אֲהוּבָתִי
יְחִידַת סְגֻלָּתִי.
מְשׂוֹשׂ חַיֵּי עַלְמַת הַחֵן
מִי יִתְּנֵנִי וְנִתְחַתֵּן.
בַּיָּם בָּאֲוִיר בְּגִנַּת הָאֱגוֹז
נַחְגֹּג יָד בְּיָד אֵלַי מָגוּז.
סְפִינַת מִפְרָשׂ אֶל אֹפֶק
שׂוֹטִי שׂוֹטִי סְפִינָתִי אֱלֵי עֹמֶק.
עֹמֶק הַנְּשִׁיָּה כְּעֹמֶק הַתְּשׁוּקָה
חִבּוּק וְגַל וופס נָפַלְנוּ יַחַד לְרִשְׁתָּהּ.
יוֹם שֶׁל אוֹר רֶדֶת לֵיל חֲשֵׁכָה
הִנֵּה הִיא בָּאָה הַמַּלְכָּה בִּכְבוֹדָהּ.
יוֹם רוֹדֵף יוֹם וְאָנוּ בַּחֲלוֹם
מֻקָּפִים וְרָדִים וְשׁוֹשַׁנִּים.
יָפִים הֵם וְרֻדִּים וּלְבָנִים צְלוּלִים
עַל פְּנֵי מַיִם נָתְנוּ רֵיחָם נֹפֶת צוּפִים.
רָאוּ הַצִּפֳּרִים כְּמוֹ זוּג יוֹנִים
עֲדֵי עַד הֵם מְאֹהָבִים.
יָרֵחַ לְבוֹנָה מָלֵא מֻשְׁלָם
מֵאִיר אוֹרוֹ רֹךְ וְהוֹד עוֹלָם.
תַּם לַיִל עוֹד רֶגַע קָט עָנֹג
זֶה לֹא חֲלוֹם נַמְשִׁיךְ לַחְגֹּג.